הספר על חינוך ילדים שנשרף בכיכר, ומחברו נמלט באותו היום

בבוקר ה-9 ביוני 1762 יצא ז'אן-ז'אק רוסו ממונמורנסי שליד פריז בעגלה, בכיוון הגבול. באותו יום בדיוק דן בו הפרלמנט של פריז, הורה לשרוף את ספרו החדש והוציא נגדו צו מעצר. הספר שגרם לכל זה לא היה מניפסט פוליטי ולא כתב פלסתר נגד המלך. הוא היה ספר על חינוך ילדים.

"אמיל, או על החינוך" יצא באמסטרדם ובהאג באותה שנה, וכמעט מיד הפך את מחברו לנמלט. הסיפור של השריפה הזאת מסביר לא מעט על מה שאירופה של אמצע המאה השמונה עשרה הייתה מוכנה לשמוע, ועל מה שלא.

ספר שמתחזה לסיפור

על פניו, אמיל הוא חיבור תמים. רוסו ממציא ילד, יתום בשם אמיל, ומלווה אותו מהינקות ועד הנישואים. החיבור מחולק לחמישה חלקים לפי שלבי הגדילה, ולכל אורכו רוסו מסביר מה לעשות ומה להימנע מלעשות בכל גיל. יש בו עמודים ארוכים על הנקה, על חיתול תינוקות, על מתי ללמד ילד לקרוא ועל איזו מלאכה כדאי שיידע.

אלא שבתוך החלק הרביעי, בדיוק באמצע הספר, משובץ פרק באורך עשרות עמודים שאינו עוסק בילדים כלל. שמו "הצהרת האמונה של הכוהן מסבוייה", והוא נמסר מפיו של כומר כפרי שפוגש צעיר במצוקה. הכומר מסביר לו שהאמונה באל אינה נשענת על התגלות, על נסים או על סמכות הכנסייה, אלא על הלב ועל המצפון של האדם עצמו.

הרעיון הזה, שנקרא בזמנו דאיזם, לא היה המצאה של רוסו. מה שהיה חריג הוא המקום שבו הוא הופיע: לא בחיבור פילוסופי שקוראים בו מאה אנשים, אלא בתוך ספר הדרכה להורים שנמכר היטב ועבר מיד ליד.

פריז שורפת, וז'נבה אחריה

התגובה הייתה מהירה ונדירה בחריפותה, משום שהגיעה משני צדי המתרס הדתי. בפריז הקתולית גינה הפרלמנט את הספר, הורה לשרוף אותו וציווה לעצור את מחברו. עשרה ימים לאחר מכן עשתה ז'נבה הפרוטסטנטית, עיר הולדתו של רוסו, את אותו הדבר: היא הוקיעה את אמיל ואת "על האמנה החברתית" יחד, והורתה לשרוף את שניהם.

הכומר מסבוייה הצליח להרגיז את הקתולים בכך ששלל את סמכות הכנסייה, ואת הקלוויניסטים בכך ששלל את סמכות הכתוב. רוסו, שהיה גאה במוצאו הז'נבאי וחתם על ספריו "אזרח ז'נבה", מצא את עצמו מוחרם בשתי הערים שהיו לו בית.

בהמשך אותה שנה פרסם הארכיבישוף של פריז איגרת רועים שגינתה את הספר בפירוט. רוסו לא שתק, והשיב לו במכתב ארוך ומפורסם משלו. ב-1763 הוא ויתר על אזרחותו הז'נבאית.

שנים של נדודים

מה שבא אחר כך היה עשור של חוסר מנוחה. רוסו נע בין מקלטים, שהה תחת חסות פרוסית בכפר במדינת נשאטל, ושם, בלילה אחד, נזרקו אבנים לעבר ביתו בידי תושבים שהוסתו נגדו. משם עבר לאי קטן, ובהמשך הפליג לאנגליה בהזמנתו של הפילוסוף דיוויד יום. גם הפרק האנגלי נגמר רע, בקרע מפורסם בין השניים.

הוא לא חזר לכתוב ספר דומה לאמיל. את שנותיו האחרונות הקדיש בעיקר לכתיבה אוטוביוגרפית, ובה הווידוי, שבו ניסה להסביר את עצמו לדורות הבאים.

הפרט שהמבקרים לא הפסיקו להזכיר

לצד הזעם הדתי התלווה לספר מאז ומתמיד טיעון אישי, וקשה להתעלם ממנו. האיש שכתב את הספר התובעני ביותר שנכתב על חובות ההורים, ושדורש בו מאבות לחנך את ילדיהם במו ידיהם ומאמהות להניק בעצמן, מסר את חמשת ילדיו שלו לבית יתומים זמן קצר אחרי לידתם. הוא עצמו סיפר על כך מאוחר יותר בווידוי, וניסה להסביר.

הסתירה הזאת מלווה את הדיון באמיל עד היום, והיא עולה כמעט בכל כיתה שבה הספר נלמד. אפשר לראות בה עילה לפסול את החיבור, ואפשר לראות בה בדיוק את מה שהפך אותו לכתב אשמה עצמי. מה שאי אפשר הוא להעמיד פנים שהיא לא שם.

האיסור שעבד הפוך

התוצאה המעשית של השריפות הייתה הפוכה לכוונתן. אמיל הפך לאחד הספרים הנקראים של התקופה, והשפעתו על החשיבה החינוכית הייתה עצומה. פסטלוצי ופרבל, שני אנשי החינוך שעיצבו את בית הספר ואת גן הילדים המודרניים, בנו את עבודתם על רעיונות שהגיעו משם. גם כיום, כמעט כל דיון על התפתחות לפי שלבי גיל, על למידה מתוך התנסות ועל הגבול בין חופש לסמכות, חוזר בסופו של דבר אל אותו ספר.

על קאנט מספרים שהיה כה שקוע בקריאת אמיל עד ששכח לצאת לטיול היומי שלו, טיול שלפי האגדה אפשר היה לכוון לפיו שעונים. הסיפור חוזר בכל הביוגרפיות ואי אפשר לאמת אותו, אבל הוא מלמד איזה רושם הספר הותיר.

רוסו עצמו לא היה זר למחלוקות על אלוהים ועל טבעו של העולם. שנים קודם לכן, אחרי רעידת האדמה בליסבון, הוא ניהל עם וולטר ויכוח פומבי על השאלה מי אחראי לסבל האנושי. באמיל הוא פשוט העביר את אותו ויכוח אל תוך ספר שנועד להורים.

לקרוא את מה שנשרף

מי שרוצה לראות במו עיניו מה הצית את כל זה, יכול לעשות זאת בעברית. הספר יצא בתרגום עברי חדש מצרפתית, 413 עמודים, והצהרת האמונה של הכוהן מסבוייה נמצאת בו במקומה המקורי, בתוך הספר הרביעי, ולא כנספח.

לפני כן כבר היה אמיל בעברית: לקט מקוצר מ-1944, ומהדורה מדעית מלאה ומוערת שיצאה בהוצאת מאגנס ב-2009. המהדורה החדשה מוסרת את הטקסט עצמו, בלי מבוא פרשני, במחיר של 39 ₪ ובקובץ שאפשר לקרוא בכל מכשיר. יש גם טעימה חופשית להורדה.