הספר שניתח את התנ"ך ולא היה בעברית 127 שנה

יש משהו מוזר בסיפור הבא, ולוקח רגע לקלוט כמה.

בשנת 1899 יצאה בברלין המהדורה השלישית של אחד הספרים המשפיעים ביותר שנכתבו אי פעם על התנ"ך. הוא ניתח את ששת הספרים הראשונים של המקרא פסוק אחר פסוק, קבע את המסגרת שבתוכה התנהל חקר המקרא במשך מאה שנה, וזכה לאינספור תגובות, הפרכות והגנות. מאז הוא תורגם לאנגלית, ציטטו ממנו בכל אוניברסיטה בעולם, ולימדו עליו בכל חוג למקרא.

לעברית הוא לא תורגם. לא ב-1899, לא במאה ה-20, ולא בעשורים הראשונים של המאה ה-21. ספר שכל כולו עוסק בטקסט עברי, בחלוקה לפסוקים של הטקסט העברי ובמילים עבריות שהמחבר משבץ בגוף דבריו, לא היה קיים בשפה הזאת במשך 127 שנה. החודש זה השתנה.

מי היה יוליוס ולהאוזן

ולהאוזן (1844 עד 1918) היה בנו של כומר פרוטסטנטי, למד תיאולוגיה, ולימד בגרייפסוואלד, בהאלה, במרבורג ובגטינגן. ב-1882 הוא התפטר מן הקתדרה שלו לתיאולוגיה בהצהרה שכנות מחייבת אותו לכך: הוא הבין, כתב, שעבודתו אינה מכשירה סטודנטים לשרת ככמרים אלא בדיוק להפך. הוא עבר לפקולטה לשפות שמיות, ובהמשך הפך לאחד מגדולי חוקרי האסלאם הקדום בדורו.

מה שהוא עשה בספר הוא לקרוא את בראשית עד יהושע כמי שקורא מסמך שנערך, לא כמי שקורא יצירה אחידה. כשאותו אירוע מסופר פעמיים בשינויים, כשכינויי האל מתחלפים באופן שיטתי, כשסגנון לשוני אחד מופיע בקטעים מסוימים ולא באחרים, הוא מסיק שלפנינו שכבות. מכאן הוא בנה את מה שנקרא היום "השערת התעודות".

שתי תגליות קטנות מתוך עבודת התרגום

האות שאינה P. כל מי שלמד מבוא למקרא מכיר את ארבע האותיות J, E, D, P. ולהאוזן עצמו לא השתמש ב-P. את מה שאנחנו קוראים לו המקור הכוהני הוא סימן באות Q, ראשי תיבות של Vierbundesbuch, ספר ארבע הבריתות, שם שהוא עצמו הציע. בהקדמה הוא מסביר למה דחה את הסימון של חוקר קודם: סדר האותיות של אותו חוקר הבליע בתוכו פסק דין על השאלה איזה מקור קדם לאיזה, ולכן לא יכול היה להתקבל על הכול.

הוא ספר כמו יהודי. בתנ"ך העברי ובמקרא הנוצרי יש הבדלים בחלוקה לפרקים ולפסוקים, והם מרוכזים בכמה מקומות ידועים. אחד מהם הוא מכת הצפרדעים בספר שמות. ולהאוזן מציין שם מראי מקום שלא מסתדרים כלל עם החלוקה הנוצרית, אבל מסתדרים לגמרי עם נוסח המסורה. כלומר: חוקר גרמני פרוטסטנטי בן המאה ה-19, שעבד בגטינגן ופרסם בברלין, מנה את פרקי המקרא לפי הספירה היהודית. התרגום החדש שומר על מספריו כפי שהם.

קין, מגדל בבל, ואדם שלא שמע על המבול

כדי להבין איך הניתוח שלו נראה בפועל, הנה דוגמה אחת. ולהאוזן שם לב שבבראשית ד, אחרי שקין נענש ונעשה נע ונד, הוא מופיע מיד אחר כך כבונה הערים הראשון ואבי התרבות היושבת. שתי התמונות אינן מסתדרות זו עם זו.

משם הוא ממשיך לסיפור מגדל בבל. בפרק הקודם כבר התפזרו בני האדם לעמים וללשונות, ופתאום חוזרים לרגע שבו כל הארץ שפה אחת. ועוד דבר: המספר של מגדל בבל אינו יודע דבר על המבול. אם כל האנושות נמחקה ונותרה רק משפחתו של נח, חלוקת העמים כבר התרחשה בדרך שושלתית וטבעית, ואין צורך בהתערבות אלוהית שתפזר אותם בכוח.

המסקנה שולהאוזן מציע היא ששלושה קטעים, סיפור גן עדן, שושלת קין ומגדל בבל, היו פעם רצף אחד שאינו מכיר מבול כלל, ושסיפור המבול חובר אליהם מאוחר יותר. הוא אפילו מצביע על תנועה גאוגרפית בתוך הרצף הזה, ממזרח למערב: עדן, ארץ נוד, ולבסוף מישור בבל.

אפשר לחלוק על כל שלב בטיעון, וחוקרים חולקים. אבל הוא בנוי כולו על קריאה צמודה, לא על עמדה מוקדמת בשאלה מי כתב את התורה.

מה יש בספר

החיבור נולד כסדרת מאמרים בכתב עת תיאולוגי גרמני בשנים 1876 ו-1877, כונס לספר ב-1885, והגיע לצורתו המורחבת במהדורה השלישית של 1899. זו המהדורה שתורגמה, והיא כוללת שלושה חלקים: הניתוח של ההקסטאוך, כלומר בראשית עד יהושע, כולל גופי החקיקה הגדולים שבחומש; חלק על חיבורם של הספרים ההיסטוריים, שופטים, רות, שמואל ומלכים; ונספח תוספות נרחב הערוך לפי מראי מקום.

המונח הקסטאוך, "ששת הספרים", הוא עצמו טענה ולא נוחות. השימוש בו אומר שספר יהושע נמשך מאותם מקורות שמהם נמשכת התורה ואין לנתקו ממנה. בשם העברי של המהדורה החדשה הוחלף המונח בניסוח מוכר יותר, התורה ונביאים ראשונים, אבל בגוף הספר הוא נשמר כמות שהוא.

למה זה משנה שהוא סוף סוף בעברית

מעבר לנגישות, יש כאן יתרון ממשי לקורא העברי. ולהאוזן מצטט כל הזמן מילים וצירופים מן הטקסט, ומנמק בעזרתם. כשהציטוט מופיע בתרגום גרמני, הקורא הגרמני מקבל פרפראזה ואילו הקורא העברי מקבל את המילה עצמה, על כתיבה החסר ועל הקיצורים שבדפוס. הטיעון הלשוני, שהוא לב העבודה, הופך לפתע לטיעון שאפשר לבדוק אותו בעצמך, מילה מול מילה.

זו גם הפעם הראשונה בהיסטוריה שהחיבור מופיע באותה שפה שבה כתוב הטקסט שהוא מנתח. 127 שנה זה לא מעט זמן לחכות לזה.

הספר ראה אור בהוצאת books.knowledge.org.il, 252 עמודים, בפורמטים PDF ו-EPUB, ואפשר להוריד ממנו טעימה חינם.

ואם מעניינים אתכם רגעים שבהם מחקר ואמונה נפגשים בחריקה, קראו אצלנו על רעידת האדמה ששינתה את הפילוסופיה האירופית.