הכפר הקרואטי שבו נולד ניקולה טסלה

בין הרים מכוסי יער וכפרים מפוזרים באזור ליקה שבקרואטיה, מוסתר כפר קטן בשם סמיליאן, שספק אם מישהו היה שומע עליו אלמלא נולד בו, בליל ה-9 ל-10 ביולי 1856, אחד הממציאים המשפיעים ביותר בתולדות המדע המודרני: ניקולה טסלה. הכפר, המונה כיום מאות תושבים בלבד, הפך במרוצת השנים ליעד עלייה לרגל של מהנדסים, חובבי מדע ותיירים סקרנים מרחבי העולם, המבקשים לראות במו עיניהם את המקום שבו נולד האיש שהעניק לעולם את הזרם החילופין, את מנוע האינדוקציה ואת חלום השידור האלחוטי.

כפר קטן באזור ליקה ההררי

סמיליאן ממוקם כשישה קילומטרים צפונית-מערבית לעיר גוספיץ', בלב אזור ליקה, אחד האזורים הכפריים וההרריים ביותר בקרואטיה. הכפר עצמו מורכב למעשה משמונה עשרה שכונות וחלקות מפוזרות הפרושות על פני מישור בשולי רכס הרי ולבּיט. מדובר באזור שההתיישבות בו מתועדת עוד מתקופת הברונזה, כאשר שרידים מתרבות היאפודים העתיקה נמצאו בסביבה.

לאורך ההיסטוריה עבר האזור ידיים רבות. בין השנים 1527 ל-1686 שלטה בו האימפריה העות'מאנית, עד שגורשה משם על ידי הרוזנים המקומיים. בעקבות זאת החלה הגירה של קבוצות אוכלוסין שונות אל האזור: קתולים מקבוצת הבּוניֶבצי התיישבו בין השנים 1683 ל-1687, ובמקביל הגיעו לאזור גם משפחות סרביות אורתודוקסיות, בעיקר בעקבות המלחמה הגדולה עם התורכים. כתוצאה מכך נוצרה בסמיליאן ובסביבתה תערובת דתית ותרבותית ייחודית: קהילה קתולית לצד קהילה סרבית-אורתודוקסית, שכל אחת הקימה במרוצת הזמן את מוסדות הדת שלה. הקהילה הקתולית ייסדה את הקהילה של גבירתנו מהר הכרמל כבר בשנת 1708, ואילו הכנסייה הסרבית-אורתודוקסית של פטרוס ופאולוס הקדושים נבנתה בשנת 1765, ובה שימש כומר משפחתו של טסלה.

משפחת טסלה: כומר, אישה יוצרת וילד סקרן

ניקולה טסלה נולד למשפחה סרבית-אורתודוקסית עם שורשים עמוקים בכהונה הדתית. אביו, מילוטין טסלה, שימש ככומר אורתודוקסי, ואף אמו, ג'וקה (המכונה גם דיוקה), הגיעה ממשפחה שבה כיהנו כמרים במשך דורות. לניקולה היו ארבעה אחים ואחיות: האחיות אנגלינה, מילקה ומריצה, והאח הבכור דיין, שנהרג בתאונה טרגית עוד בילדותם, אירוע שהטביע חותם עמוק על המשפחה כולה ועל ניקולה הצעיר.

טסלה עצמו ייחס לאמו תפקיד מכריע בעיצוב אופיו הממציא. לדבריו היא הייתה אישה חרוצה ובעלת כישרון טכני יוצא דופן, שיצרה בעצמה כלי בית וכלי חקלאות, וטוותה דוגמאות מורכבות באריגה. הוא סיפר כי היא עבדה ללא הפוגה מעלות השחר ועד שעות הלילה המאוחרות, ושמרה על זריזות ידיים יוצאת דופן גם לאחר גיל שישים. מאביו, לעומת זאת, ירש טסלה משמעת מחשבתית קפדנית: מילוטין נהג להעביר עם בנו תרגילים מנטליים, ובהם משחקי ניחוש מחשבות, זיהוי פגמים בביטוי, שינון משפטים ארוכים וחישובים מורכבים בעל פה, כל זאת במטרה לחזק את הזיכרון ואת כושר ההיגיון שלו.

חינוכו הפורמלי של טסלה החל דווקא בסמיליאן עצמו, בבית ספר יסודי מקומי שבו למד גרמנית, מתמטיקה ולימודי דת. בהמשך המשיך את לימודיו בגוספיץ' הסמוכה, ולאחר מכן סיים את לימודי התיכון שלו במקום אחר באזור, בטרם יצא לדרכו האקדמית שהובילה אותו לבסוף לגראץ ולפראג, ומשם אל ארצות הברית, שם הפך לאחד הממציאים המשפיעים ביותר של המהפכה החשמלית.

בית ילדותו נהרס, ונבנה מחדש

הסיפור של בית הולדתו של טסלה בסמיליאן אינו סיפור פשוט של שימור היסטורי רגיל, אלא כרוך גם בטרגדיה. במהלך מלחמת העולם השנייה, כאשר האזור סופח למדינה הקרואטית העצמאית הפשיסטית, הרסה תנועת האוסטאשה הקרואטית הן את בית הולדתו של טסלה והן את הכנסייה הסרבית-אורתודוקסית שבה שימש אביו ככומר, וזאת בשנת 1941. יתרה מכך, באזור סמיליאן הקימה תנועת האוסטאשה גם מחנה ריכוז שדרכו עברו כחמשת אלפים אסירים, ובני משפחת טסלה עצמם נמנו על הקורבנות של אותה תקופה אפלה.

רק בשנת 1956, במלאת מאה שנה להולדתו של טסלה, הוקם באתר מוזיאון שהנציח את זכרו, ובמסגרתו שוחזר בית הולדתו. עם זאת, גם המבנה המשוחזר לא נחסך מפגעי המלחמה: במהלך מלחמת העצמאות הקרואטית, בשנת 1992, נפגע המתחם קשות כתוצאה מהפגזה, כאשר פגז פגע במבנה סמוך לבית טסלה וגרם לנזק משמעותי. רק בשנת 2006, במלאת מאה חמישים שנה להולדתו של טסלה, שוחזר המתחם כולו מחדש ונפתח מחדש לציבור, בטקס חגיגי שבו השתתפו נציגים מקרואטיה, מסרביה ומהשגרירות האמריקאית, סמל לכך שדמותו של טסלה מאחדת עמים שההיסטוריה הפרידה ביניהם פעמים רבות.

המרכז הזיכרון "ניקולה טסלה" כיום

כיום ידוע האתר בשם הרשמי "מרכז הזיכרון ניקולה טסלה" (Memorial Centre Nikola Tesla), והוא מנוהל בידי מוזיאון ליקה שבגוספיץ'. המתחם, הפרוש על שטח של כ-1.37 קילומטרים רבועים, כולל מספר מוקדים מרכזיים: בית הולדתו המשוחזר של טסלה, שבו פועל כיום מוזיאון ובו מוצגים חפצים אישיים, מסמכים, תצלומים היסטוריים וחומר אור-קולי המספר את סיפור חייו; הכנסייה הסרבית-אורתודוקסית של פטרוס ופאולוס הקדושים מ-1765, שגם היא שוחזרה; פסל מתכת מרשים של טסלה, פרי יצירתו של הפַּסָּל הקרואטי מילה בְּלָאזֶ'ביץ'; וכן אולם קונגרסים, מרכז מולטימדיה ואמפיתאטרון פתוח המשמש לאירועים ולהרצאות.

בין המוצגים הבולטים ניתן למצוא דגמים מוקטנים ואבי-טיפוס של כמה מהמצאותיו החשובות ביותר של טסלה, ובהם מנוע האינדוקציה שעליו מבוססת טכנולוגיית הזרם החילופין, טורבינת טסלה הייחודית, וסליל טסלה המפורסם, המדגים את יכולתו של החשמל "לקפוץ" באוויר בקשתות מרהיבות. תחנת ניסויים המבוססת על עבודתו של טסלה מאפשרת למבקרים להתרשם באופן מוחשי מהעקרונות המדעיים שעמדו בבסיס תגליותיו.

הפופולריות של המתחם רק הולכת וגדלה: בשנת 2016 ביקרו בו כ-41 אלף איש, בשנת 2017 הגיע מספר המבקרים לכ-49,553, ובשנת 2018 חצה המספר את רף ה-44 אלף מבקרים. הנתונים ממחישים כיצד כפר קטן ושכוח, שכמעט נעלם מהמפה בעקבות תלאות המאה העשרים, הפך ליעד תיירותי מוביל שמושך אליו מבקרים מרחבי העולם, המבקשים להתחקות אחר שורשיו של אחד מגאוני הטכנולוגיה הגדולים בהיסטוריה.

מורשת שחוצה גבולות

הביקור בסמיליאן הוא הזדמנות נדירה לראות כיצד כפר קרואטי צנוע, שבמשך רוב ההיסטוריה שלו לא היה ידוע כמעט כלל מחוץ לגבולות אזור ליקה, הפך לסמל בינלאומי של חדשנות מדעית. הסיפור של טסלה, שהחל בבית כומר כפרי צנוע והמשיך אל מעבדות המחקר המתקדמות ביותר בארצות הברית, הוא תזכורת לכך שגדולה מדעית אינה תלויה במקום ההולדת, אלא בסקרנות, במשמעת ובנחישות. מי שמתכנן ביקור באזור, בין אם במסגרת סיור מדעי-היסטורי ובין אם כחלק מטיול רחב יותר ברחבי קרואטיה, יכול למצוא מידע נוסף על היעדים, האטרקציות והמסלולים המומלצים במדינה גם באתרים המתמחים בתיירות לקרואטיה, כדוגמת מדריך הטיולים לקרואטיה, המרכז מידע שימושי למטיילים ישראלים המעוניינים לשלב את סמיליאן ואת מורשתו של טסלה במסלול הביקור שלהם.

כך, מכפר נידח שכמעט נמחק מן המפה פעמיים במהלך המאה העשרים, הפך סמיליאן לאתר הנצחה חי ותוסס, שממשיך לספר את סיפורו של הנער שגדל בין הרי ליקה וצפה בשמי הלילה, עד שהפך לאחד האנשים שעיצבו יותר מכל אחד אחר את פני העולם המודרני, המואר בחשמל שהוא עצמו תרם רבות כל כך לרתימתו.